Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 15b

לְאַמְטוֹיֵיהּ

Traduction

to bring it again. Therefore, the second conveying must also be performed by a priest.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַב אָשֵׁי הָכִי אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי הָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ מַחְלוֹקֶת רַבִּי אֶלְיעָזָר וְרַבָּנַן

Traduction

Rabbi Yirmeya said to Rav Ashi: This is what Rav Yirmeya of Difti said when he stated that it is necessary to bring the blood to the altar again, and that therefore the second conveying is considered a sacrificial rite and must be performed by a priest: He meant that this principle is subject to a dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis.

Rachi non traduit

הא צריך לאמטוייה. דקאמרת לאחשובה עבודה מהאי טעם מחלוקת ר' אליעזר ורבנן במתני':

דִּתְנַן רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת

Traduction

This is as we learned in the mishna (13a): Rabbi Eliezer says: With regard to one who conveys the blood in a situation where he is required to convey it, prohibited intent while conveying it disqualifies the offering. If he conveys the blood in a situation where he is not required to convey it, prohibited intent while conveying it does not disqualify the offering.

וְאָמַר רָבָא הַכֹּל מוֹדִים קִבְּלוֹ בַּחוּץ וְהִכְנִיסוֹ בִּפְנִים זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ קִבְּלוֹ בִּפְנִים וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ

Traduction

And Rava says: All of the tanna’im concede that if one collected the blood outside, i.e., at a distance from the altar, and he brought it inside, close to the altar, that is considered necessary conveying. If one collected it inside and took it outside, that is considered unnecessary conveying.

Rachi non traduit

בחוץ. להלן מן המזבח והכניסו בפנים לצד המזבח:

והוציאו לחוץ. כלומר ריחקו מן המזבח הנך חוץ ופנים כולהו בעזרה:

לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִכְנִיסוֹ וְחָזַר וְהוֹצִיאוֹ מָר סָבַר הָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ וּמָר סָבַר לָאו כְּהִילּוּךְ הַצָּרִיךְ לַעֲבוֹדָה דָּמֵי

Traduction

They disagree only with regard to a case where he brought it in and took it out again. One Sage, the first tanna, holds that since it is necessary to bring it back to the altar, it is considered necessary conveying, and prohibited intent while performing it disqualifies the offering. And one Sage, Rabbi Eliezer, holds that since the rite of conveying to the altar was already performed, it is not considered conveying that is necessary for the sacrificial service, and prohibited intent while performing it does not disqualify the offering. Apparently, the same dispute applies to a case where a non-priest conveyed the blood the second time.

Rachi non traduit

הא צריך לאמטוייה. לכשיחזור ויקריבנו לצד המזבח אם תהא אותה הולכה במחשבה פסולה:

לאו כהילוך הצריך לעבודה דמי. הואיל ושלא לצורך הוציאו על חנם הוצרך לחזור ולהכניסו:

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר הַמְהַלֵּךְ מְקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת כֵּיצַד קִבְּלוֹ בַּחוּץ וְהִכְנִיסוֹ לִפְנִים זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ קִבְּלוֹ בִּפְנִים וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵילֵךְ וְהָא חָזַר וְהִכְנִיסוֹ הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ הוּא

Traduction

Abaye raised an objection to Rava’s interpretation from a baraita: Rabbi Eliezer says: With regard to one who conveys the blood in a situation where he is required to convey it, prohibited intent while conveying it disqualifies the offering. How so? If one collected the blood outside, at a distance from the altar, and he brought it inside, close to the altar, that is considered necessary conveying. If one collected it inside and took it outside, that is considered unnecessary conveying. And consequently, one infers that if he brought it in again, it is considered necessary conveying even according to Rabbi Eliezer.

אֲמַר לֵיהּ אִי תַּנְיָא תַּנְיָא

Traduction

Rava said to him: If this baraita is taught, it is taught, and I cannot disagree with it.

Rachi non traduit

אי תניא. דמודה בה ר' אליעזר תניא ואין מחלוקת בין ר''א לת''ק אלא אר''ש אבוה קאי ופליג:

הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הַזְּבָחִים

Traduction

MISHNA: With regard to all slaughtered offerings, if the one who collected their blood was a non-priest; or a priest who was an acute mourner, i.e., one whose relative has died and has not yet been buried; or one who was ritually impure who immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed; or one who has not yet brought an atonement offering, e.g., a zav or leper after the seventh day of the purification process; or a priest lacking the requisite priestly vestments; or one who did not wash his hands and feet from the water in the Basin prior to performing the Temple service; or an uncircumcised priest; or a ritually impure priest; or if the one who collected the blood was sitting; or if he was standing not on the floor of the Temple but upon vessels, or upon an animal, or upon the feet of another, he has disqualified the offering.

מַתְנִי' כָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבְּלוּ דָּמָן זָר אוֹנֵן טְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וּמְחוּסַּר בְּגָדִים שֶׁלֹּא רָחַץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם עָרֵל טָמֵא יוֹשֵׁב עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵּלִים עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה עַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵרוֹ פָּסַל

Traduction

If he collected the blood with his left hand, he disqualified the blood for offering. In this last case, Rabbi Shimon deems it fit.

Rachi non traduit

מתני' כל הזבחים. אונן. כל זמן שלא נקבר המת:

טבול יום. דשרץ ודמת ושאר טומאות שלא הוצרכו לקרבן:

מחוסר כפורים. זב ומצורע שטבלו והעריב שמשן ולא הביאו כפרתן:

מחוסר בגדים. כהן גדול ששימש בפחות משמונה וכהן הדיוט בפחות מד':

ושלא רחץ ידים ורגלים. מן הכיור:

ערל. כהן שמתו אחיו מחמת מילה:

יושב או עומד על גבי כלים. שיש חציצה בין רגליו לרצפה וכולהו יליף בגמ' דפסלי בעבודה:

Tossefoth non traduit

זר ואונן. הא דלא תנא בעל מום ושתויי יין ופרועי ראש משום דכתיב בהן חילול בהדיא:

טבול יום. אח''כ תני טמא וזו ואין צריך לומר זו קתני ומשום דאיכא תרי קראי תני תרוייהו והא דלא תני טמא ברישא דניחא ליה למיתני טמא בהדי ערל כדאשכחן בפרק הערל (יבמות דף ע.) ובחגיגה (דף ד:) ועוד איכא תנא דמרבי ליה לערל כי טמא ומיהו סוגיא דגמ' דלא כוותיה מדמצרכי ליה תרי קראי וכי תימא דאצטריך לערל בקרבן צבור דאילו טמא שרי דהא כי מרבי ר''ע לערל כי טמא היינו בזב ומצורע דמההוא קרא דריש דכתיב איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב ואותה טומאה לא הותרה בצבור:

קִבֵּל בִּשְׂמֹאל פָּסַל רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר

Traduction

GEMARA: From where do we derive that a non-priest who performs sacrificial rites disqualifies an offering? As Levi teaches: The verse states: ''Speak to Aaron and to his sons, that they separate themselves from the sacred items of the children of Israel [benei Yisrael]'' (Leviticus 22:2). Levi continues: ''The children of Israel'' serves to exclude what from the prohibition against sacrificing an offering in a state of impurity? If we say that it serves to exclude the offerings of women, and the verse states ''benei'' in the masculine to indicate sons but not daughters, is it conceivable that an offering of women is sacrificed in a state of impurity?

גְּמָ' זָר מְנָלַן דְּתָנֵי לֵוִי דָּבָר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי נָשִׁים קָרְבַּן נָשִׁים בְּטוּמְאָה קָרֵב

Traduction

Rather, perhaps it serves to exclude offerings of gentiles. Now, if the frontplate of the High Priest, which normally effects acceptance for offerings of Jews sacrificed in a state of impurity, does not effect acceptance for the offerings of gentiles, as the Master said: And with regard to an offering of gentiles, whether it was offered in a state of impurity unintentionally or intentionally, it was not accepted; can it be, then, that such an offering is sacrificed in a state of impurity ab initio?

Rachi non traduit

גמ ' וינזרו מקדשי וגו'. גבי מקריבים בטומאה כתיב דסמיך ליה כל איש אשר יקרב מכל זרעכם:

(למעוטי מאי) בני ישראל למעוטי מאי. קרבן של מי הוא ממעט מלהזהיר כהנים על הטומאה:

אילימא למעוטי בנות ישראל. קרבן נשים שלא הוזהרו כהנים מלהקריבו בטומאה:

קרבן נשים בטומאה קרב. בתמיה וכי יש כח בקרבן נשים לדחות הטומאה:

אֶלָּא לְמַעוֹטֵי גּוֹיִם הַשְׁתָּא צִיץ לָא מְרַצֵּה דְּאָמַר מָר וּבַגּוֹיִם בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה בְּטוּמְאָה קָרֵב

Traduction

Rather, this is what the verse is saying, i.e., it should be read in the following manner: That they separate themselves from the sacred items; the children of Israel, and that they not profane My holy name. That is, the verse states that they, the priests, must separate themselves from the sacred items when they are ritually impure, and that the children of Israel must separate themselves from performing the sacrificial rites, so that they will not profane, i.e., disqualify, the offerings.

Rachi non traduit

אלא למעוטי קרבן עובדי כוכבים. עובד כוכבים ששילח עולתו כדתניא בהכל שוחטין (חולין דף יג:) איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל:

השתא ציץ לא מרצה. על טומאת עולין שבקרבנו כגון נטמא הדם או החלב כדרך שמרצה על של ישראל:

דאמר מר. במנחות בהקומץ רבה (מנחות דף כה.):

לא הורצה. דכתיב לרצון להם ולא לעובדי כוכבים:

בטומאת הגוף יהא קרב. בתמיה והלא [אפילו] אצל קרבן יחיד דישראל לא נדחת:

Tossefoth non traduit

אלא למעוטי עובדי כוכבים השתא ציץ לא מרצה. הקשה הרב רבי יום טוב דהכא משמע דהאי בני ישראל לא אתא למעוטי עובדי כוכבים ולקמן אמרינן בפ' ב''ש (זבחים דף מה.) קדשי עובדי כוכבים אין חייבין עליהם משום נותר דילפינן חילול מטומאה ובטומאה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים ואין לומר דמבני ישראל דכתיב גבי אכילת קודש בטומאה קדריש שזהו פסוק שני לו בפרשת אמור אל הכהנים דלא משמע הכי בתורת כהנים ובריש תמורה (דף ג.) דמייתי התם בהדיא קרא דוינזרו ועוד דגבי וינזרו כתיב חילול ולא גבי אכילת קודש בטומאה וי''ל דקרא דוינזרו מיירי בכל שימוש בין בכהן טמא ששימש בין בזר ששימש וגם איירי בכל טומאה בין באכילת קדשים בטומאה בין בטמא ששימש ופשיטא ליה דלמעוטי קדשי עובדי כוכבים מאכילה בטומאה לחודיה לא אתא דמבני ישראל דכתיב בתריה גבי אכילה בטומאה נפקא ואתא למידרש זר מבני ישראל ולא יחללו ובאכילת טומאה דכתיב הכא לאשמועינן דכתיב ביה חילול לאגמורי אנותר וא''ת א''כ במכות (דף יד:) ובשבועות (דף ז.) ובפרק הערל (יבמות דף עה.) אמאי דחק ר' יוחנן אזהרה לאכילת קודש בטומאה תיפוק לן מהכא ויש לומר משום דהאי קרא הוי לאו שבכללות דאתא נמי לטמא ששימש מיהו קשה בפרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג.) דיליף טמא ששימש במיתה מחילול חילול מתרומה ופריך לילף חילול חילול מנותר דבכרת ולא במיתה ומשני חילול דרבים עדיף ולא יחללו מלא יחללו אבל נותר כתיב כי את קדש ה' חילל בל' יחיד והשתא אכתי הוה ליה למילף מאכילת טומאה דבכרת דבהאי קרא גופיה ועוד כיון דמחד קרא נפקי נקיש חילול דשימוש לחילול דאכילה ועוד דלקמן שילהי פ' בית שמאי (זבחים דף מו.) אמרינן ולא יחללו בשני חלולין הכתוב מדבר אחד פסול נותר ואחד פסול טומאה ומקשי אהדדי אם כן בנותר נמי איכא חילול דרבים ולא יחללו וי''ל דיליף טמא ששימש במיתה מחילול דכתיב בתרומה גבי מיתה ומתו בו כי יחללוהו ופריך נילף כרת מחילול דנותר דכתיב גבי כרת כי את קדש ה' חלל ונכרתה ולכך משני היינו חילול דיחיד אבל לא יחללו דקרא דוינזרו אע''ג דמיירי בטמא שאכל וגם בנותר ההוא חילול לא כתיב עונש בהדיה. ז''ה עיקר ברו''ך. ועוד י''ל דבהאי קרא דלא יחללו משמע טמא ששימש וזר ששימש ואכילת קודש ונותר ולא ידעינן להי מינייהו נקיש אי לזר דבמיתה או לאכילת קודש ונותר דבכרת לכך צריך ג''ש ומיהו קשה לתנא דבי ר' ישמעאל דלא נפקא לן זר מהאי קרא ועוד קשה אדנפקא לן ליה בעל מום ששימש במיתה מטמא ששימש נילף מאכילת קודש דבכרת וחילול דרבים וקשה לרבינו זצ''ל דלקמן דיליף דאין חייבין על קדשי עובדי כוכבים על עון דנותר דיליף מחילול חילול דטומאה דכתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים הלא ההוא קרא גופיה בנותר מישתעי כדתני לוי בשני חילולין הכתוב מדבר ועוד קשה לי מנלן ללוי דדריש שני חילולין חילול נותר וחילול טומאה הלא לוי גופיה בשמעתין מוקי לקרא בשני חילולין אחריני חילול טומאה וחילול זרות י''ל כיון דטומאה וזרות כתיב בקרא אפילו לא כתיב אלא חד חילול ממילא הוה קאי אתרוייהו ותימה לי הא אצטריך חילול לשון רבים לאגמורי מיתה בטמא ששימש פרק הנשרפין (סנהדרין דף פג.). ברו''ך:

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ

Traduction

A tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: The halakha of a non-priest who performs the sacrificial rites is derived via an a fortiori inference from the case of a blemished priest: Just as with regard to a blemished priest, who may partake of the meat of offerings, if he performed sacrificial rites he has nevertheless desecrated the service,

Rachi non traduit

אלא הכי קאמר וינזרו מקדשי. יתרחקו בטומאה מכל קדשים:

בני ישראל לא יחללו. והזרים אף הם ינזרו כדי שלא יחללום לימד על זר שעבד שחילל את הקדשים ופסלם:

דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל מוּם מָה בַּעַל מוּם שֶׁאוֹכֵל אִם עָבַד חִילֵּל

Traduction

Rachi non traduit

בעל מום שאוכל. את קדשי קדשים דכתיב (ויקרא כא) מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל:

אם עבד חילל. דכתיב מום בו ולא יחלל את מקדשי (שם):

Tossefoth non traduit

אתיא בקל וחומר מבעל מום. מיושב שאוכל לא מצי למילף דמה ליושב שכן פסול לעדות כדקאמר בסמוך וממחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים נמי דהני לא פסלי אלא מטעם זרות אבל קשה דנילף בק''ו משתויי יין (דלקמן) ופרועי ראש (ועומד על גבי כלים) [וי''ל] דלא קשיא מידי משתויי יין דלקמן מפיק שתויי יין דחילל מחוקה חוקה ממחוסר בגדים ומחוסר בגדים לא נפקא לן דחילל אלא מטעם דזרות וזר אכתי לא קמ''ל וגם מפרועי ראש לא קשיא מידי דשילהי פרק שני דסנהדרין (דף כב:) אמרינן דפרועי ראש למיתה גמירי אבל למיחל לא גמירי ואפילו למאן דאמר התם דמחלל היינו משום דאיתקש לשתויי יין דמחלי מטעם זרות וצ''ע אמאי לא יליף מק''ו דיושב דאינו במיתה וגם זר דאינו במיתה בקבלה לפי שאינה עבודה תמה ומחללי כל שכן פרועי ראש דבמיתה דמחללי. ברו''ך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source